אודי דוידי - אם אמרתי

thumb_up

1
    thumb_down

0
    comment

תגובות
    playlist_add

שמירה
     share

שתף
     remove_red_eye

505
   שום סרט לא עובד? נסה לגלוש במצב 2
 אודי דוידי   

 פורסם לפני 5 שנים

לרכישת האלבום:

לרכישת האלבום:
http://goo.gl/5on1cN

אודי דוידי שר ר' מאיר שפירא מלובלין

מילים: תהלים צ"ד, י"ח / לחן: ר' מאיר שפירא מלובלין זצ"ל
שירה: אודי דוידי
עיבוד והפקה מוסיקלית: אודי דוידי ואבי טל
קלידים, בס: אבי טל
תופים: אבי אבידני
גיטרות: אבי סינגולדה
קלרינט: נחמן צוקר
הוקלט באולפני מידיקול, ירושלים
מקהלה: מקהלת ידידים בניהולו של יעקב רוטבלט
עיבוד קולי למקהלה: יוסי גרינבוים
הקלטת מקהלה: אלי אוסדון, הוקלט באולפני מרום אשדוד.

"כששמעתי את השיר, ואת הסיפור שמאחוריו, התרגשתי מאד", מספר אודי דוידי, "והיה לי ברור שיום אחד אוציא את השיר הזה, לכבודו ולזכרו של ר' מאיר זצ"ל, שבזכותו לומדים מיליוני יהודים את הדף היומי"

חודשים ספורים לאחר הוצאת האלבום מחכה לשקט, אשר הוכתר כ'אלבום השנה' בכלי תקשורת רבים, הוא משיק סינגל חדש יחד עם המקהלה החסידית 'ידידים'. מדובר בשיר אם אמרתי מטה רגלי, אותו הלחין רבי מאיר שפירא מלובלין – ראש ישיבת חכמי לובלין ומייסד הדף היומי, שיום פטירתו חל השבוע.

מאחורי השיר מסתתר סיפור מרתק: באחת הפעמים בהן נכנס ר' מאיר לישיבת חכמי לובלין, שבראשה עמד, הבחין בעוני הקשה של תלמידיו. הם ישנים על ספסלי עץ, מחזרים על הפתחים רעבים. 'לא כך צריכים בני ישיבות ללמוד תורה', זעק בכאב. לקח את מיטלטליו, ונסע למסע איסוף כספים לישיבה. הוא עבר בכל מקום אפשרי, ולא ראה ברכה בעמלו. בדרכו חזרה ספר את הפרוטות המועטות שאסף, הן לא כיסו את הוצאות נסיעתו. עייף ושבור לב חזר לישיבה, והתיישב על ספסל. התלמידים הקיפו אותו, והוא שרוי בעצב עצום. מאליו התנגן הלחן השקט, העצוב, למילים המחזקות "אם אמרתי מטה רגלי חסדך ה' יסעדני", וזהו חלקו הראשון של השיר.

למחרת בבוקר נכנס אדם מוזר לישיבה, גבוה ושונה. לא ניכר עליו שהגיע ללמוד. "אני מחפש את ר' מאיר" אמר. "מה אתה צריך מר' מאיר?" שאל השמש. "אני רוצה לדבר איתו ביחידות", אמר. "הרב עסוק" ניסה השמש להתחמק, אך האיש בשלו. עד שהגיע ר' מאיר. מהר מאד התחברו השניים, והיהודי, מתברר, עשיר גדול, "אתם תחזיקו את התורה הקדושה, ואני אדאג לכל מחסורכם". ר' מאיר לא ידע את נפשו משמחה. בהתרגשות אחז בשתי ידיו של היהודי, לנגד עיניו ראה את תלמידיו המסורים, ושוב מאליו פרץ לו הלחן לאותו פסוק, "אם אמרתי מטה רגלי חסדך ה' יסעדני" הפעם במנגינה שמחה, וזה חלקו השני של השיר.

לרבי מאיר לא היו ילדים, והוא נהג לומר ששני בנים לו, ישיבת חכמי לובלין והדף היומי, שאותו ייסד, ושבזכותו לומדים מיליוני יהודים גמרא בכל יום. יהא הניגון הזה לעילוי נשמתו!


טען עוד
noam