מנייני מרפסות וחצרות במגיפת הקורונה העולמית

thumb_up

0
    thumb_down

0
    comment

תגובות
    playlist_add

שמירה
     share

שתף
     remove_red_eye

28
   שום סרט לא עובד? נסה לגלוש במצב 2
 מה שמעניין בציבור החרדי   

 פורסם לפני 2 שנים

מניין נץ החמה בהרי ירושלים בעקבות מגיפת הקורונה מתפללים רק במקום פתוח.

בחודש ניסן....

מניין נץ החמה בהרי ירושלים בעקבות מגיפת הקורונה מתפללים רק במקום פתוח.

בחודש ניסן תש"ף בעקבות התפשטות נגיף הקורונה ברחבי העולם, אסרו הרשויות במספר רב של מדינות, ובכללן ישראל התקהלות לכל צורך אף לא בשטחים פתוחים, לרבות עבור תפילה. מרבית הרבנים הורו לציית להוראה, ובכך נבצר מרבים משומרי התורה והמצוות בעולם, מלהגיע לבתי הכנסיות אשר נסגרו מחמת המגפה, הדבר עורר פולמוס הלכתי לגבי קיום מנייני תפילה אשר משתתפיהם עומדים בנפרד זה מזה במרפסות או סמוך לחלונות הבתים ולקיים את התפילה במתכונת של תפילה בציבור.

מציאות דומה מלפני מאות שנים מתוארת בספרי הפוסקים על אנשים השוהים במתקן בידוד בזמן מגיפה בדבר האפשרות להצטרף למניין בצורה בלתי קונבנציונלית:

...בלאזירט"ו (רוצה לומר מקום ששומרים מפני עיפוש אויר רחמנא ליצלן - קורין 'קאנטרמץ') שיש שם שתי כתות, ששה בבית אחד וארבעה בבית אחר, ואין יכולים ליגע זה בזה - נסתפק חכם אחד אם הארבעה יכולים להיות לפני פתח הבית ויצטרפו לעשרה כיון שרואין זה זה. וכתב, כיון דאלו אין רשאים ליכנס לפנים והשומר עמם בשדה לפני הפתח, וגם אשר בבית לא יוכלו לצאת חוץ כי המקום צר מבחוץ וגם מעבור לרבים, ואלו הארבעה משתדלים לבא אל הפתח ומראים להם פניהם, הוי ליה כמראה פנים דרך חלון דמצטרף. וכל שכן הוא, כיון דאי אפשר בשום פנים להיות יחד, וקל וחומר הוא מדינא דלעיל, לסמוך על הפוסקים שלא יתבטלו ארבעים יום מלומר קדיש וקדושה...

— שערי תשובה או"ח סי' נה ס"ק טו בשם רבי חיים יוסף דוד אזולאי בספרו 'מחזיק ברכה'
שאלת הצירוף על ידי ראייה

דוגמה להצטרפות דרך ראיה מהחלון, למנין העומד ברחוב, בתקופת התפרצות נגיף הקורונה בישראל.
"מניין" פירושו עשרה גברים יהודים מעל לגיל בר מצווה המצטרפים ומתפללים יחד. לתפילה במניין ישנן מעלות רבות על פני תפילה ביחידות, ויש שהעלו שהיא חובה. בהצטרפות עשרה למניין יש השראת שכינה, ניתן לומר קדיש, "ברכו" ושאר "דברים שבקדושה" אשר ביחיד יש איסור לאומרם. כמו כן שליח הציבור חוזר ומתפלל בקול רם את תפילת העמידה.

באופן עקרוני הצירוף למניין נעשה על ידי עמידת עשרה אנשים במקום שנחשב "רשות" אחת מבחינה הלכתית. ואולם בספר משנה ברורה נפסק כי אפשרי במצבים המוגדרים "שעת הדחק" הצטרפות של אנשים הנמצאים ברשויות שונות ואולם רואים זה את זה. זאת תוך התבססות על דברי הרשב"א בתשובותיו המדמה זאת להלכה דומה שנאמרה לגבי הלכות זימון.

המצדדים בעד מנייני המרפסות מציינים כי זו "שעת הדחק" ברמה מובהקת ולפיכך יש לאפשר מניינים אלה. יש שהעלו שלדעת רבי שניאור זלמן מלאדי בעל שולחן ערוך הרב הדבר מותר אף שלא בשעת הדחק, ואפילו אם יש דרך בין אדם למשנהו (מעל 17 אמה - 8.5 מטר) עדיין יהיה מותר לעשות כן לכתחילה, אך יש שכתבו שאף לדבריו כאשר מדובר במפלסים שונים אין הדבר מותר לכתחילה.

מאידך יש השוללים את מנייני המרפסות, בעקבות הפוסקים אשר לא קיבלו את דברי הרשב"א. התנגדות בולטת למנייני המרפסות באה מכיוון חלק מפוסקי ההלכה הספרדיים בעקבות דעת פוסקים החולקים על המשנה ברורה בדעת השולחן ערוך וסוברים שלדעת השולחן ערוך אין אפשרות להצטרף למניין על ידי ראיית אלו את אלו. ואולם יש שציינו לדברי החיד"א אשר התיר זאת בשעת מגיפה שהייתה בזמנו באירופה, אשר דבריו מקובלים על בני ספרד, ובמיוחד היות ומדובר כאמור בשעת הדחק, אשר בנסיבות כאלה יש להסתמך על דבריו אף כנגד דעת "מרן".

סיבה נוספת לשלילת מנייני המרפסות לבני עדות המזרח היא בעקבות התפיסה ההלכתית הרווחת בקרב פוסקיהם, שכאשר יש ספק לגבי אמירת ברכה, הכלל הוא ספק ברכות להקל (ובראשי תיבות: סב"ל), ולכן היות ואמירת ברכות התפילה על ידי החזן שנויה במחלוקת יש להימנע מכך בכל מצב. אמנם יש שהורו[דרוש מקור] שאם נחשוש לדעת המחמירים הרי שאפשר להתנות שאם אינם מצטרפים, תפילת הש"ץ תהיה כתפילת נדבה, אך יש שכתבו שאי אפשר שתפילת הציבור תהיה תפילת נדבה.

אופני ההצטרפות
מיקום המרפסות המשתנה בין מקום למקום העלה גישות שונות בדבר צורת ההצטרפות על ידי הראייה.

יש שהצריכו שהחזן יראה את כל תשעת המשתתפים האחרים.
יש שהצריכו שההצטרפות תהיה בין שתי קבוצות בלבד. למשל, שבמרפסת אחת יהיו שישה גברים ובאחרת ארבעה, כאשר בצורה כזאת הנמצאים בשאר המרפסות יכולים אף הם להצטרף לתפילה.
יש שהקלו צירוף בצורה של שרשרת, כאשר כל אחד רואה משתתף אחד נוסף.
יש שאמרו שהצטרפות על ידי ראיה היא רק על ידי ראיית הפנים, ולא ראיית גב המשתתפים, ולפי זה העלו, שכאשר הצירוף נעשה על ידי החזן אשר פניו אל צד מזרח, כאשר כיוון המרפסות פונה אף הוא לצד זה, הדבר שולל את הצירוף ואת קיום המניין.
שאלת ההפסקה על ידי רשות הרבים
לגבי הצטרפות יחד על ידי ראייה קיימת הלכה, שבמידה ויש "רשות הרבים" בין האנשים הרי שזה נחשב למפסיק ומונע להצטרפות זה לזה על ידי ראיית אלו את אלו. בעניין זה הובאו דברי הט"ז. שלא רק "רשות הרבים" ברוחב ט"ז אמה מפסיק, אלא גם "שביל היחיד" העשוי למעבר נחשב להפסק לעניין זה. דברים אלו העלו שאלה לגבי מנייני המרפסות, אשר בדרך כלל יש בין המרפסות מקום מעבר לכלי רכב או לפחות להולכי רגל, כאשר בעיה זו מצטרפת לעצם שאלת הצירוף על ידי ראייה.

המאפשרים קיום מנייני מרפסות העלו פתרונות שונים לבעיית ההפסק של רשות הרבים:

כאשר המרפסות נמצאות בגובה מעל עשרה טפחים, הרי שבגובה זה השטח הנמצא מעל "רשות הרבים" כבר אינו נחשב כזה, וממילא אינו מהווה הפסק.
כאשר החזן עומד ברשות הרבים, הרי שהוא מצרף את כולם אף באופן זה..
יש שהעלו שההפסק על ידי רשות הרבים אינו חד משמעי בדברי הפוסקים. והיות ומדובר בשעת הדחק ניתן להקל בכך.
כאשר לא מדובר במקום מעבר אלא בשביל כניסה לבית, אין השביל מהווה הפסק..
בעיית הצירוף כאשר יש דבר טינוף המפסיק
פוסקי ההלכה ציינו להלכה, שכאשר יש דבר מטונף, כגון פח אשפה או ביוב, בין המשתתפים, הדבר מהווה הפסק.
מקור: המכלול - מניין מרפסות


טען עוד
noam